לייב בלוג: לודום דר 26

[הפוסט הזה יתעדכן כל כמה שעות ב-72 השעות הקרובות עד סוף התחרות]

שבת, 14:19 תחרות Ludum dare התחילה הבוקר (בשעה חמש, לפי שעון ישראל). כמו שכתבתי בפוסטים קודמים, מדובר בתחרות אינטרנטית ליצירת משחק מחשב ב-72 שעות לפי נושא שניתן בתחילת התחרות. אנחנו משתתפים בתחרות בפעם השלישית, והפעם התחרות מאתגרת במיוחד: יש לנו פחות אנשים מהפעם הקודמת, והתחלנו את התחרות בזמן אמת (במקום לישון כמו בני אדם ולהתחיל את העבודה בבוקר כשאנחנו רעננים). כתוצאה מכך הגוף שלי התבלבל מאוד לגלות שהוא ער בשעה ארבע בבוקר ונוסע במונית למקום שהוא לא נתב"ג.

בחמש התאספנו כולנו (אביעד שמיר: כתיבה, יוני רוזנשיין ואורי שומרוני: תכנות, גל רביב: מוזיקה ואנימציה ואני על הגרפיקה + אסף שגיא שעוזר באופן כללי) והתחלנו לחשוב על רעיונות שמתאימים לנושא התחרות: מינימליזם. בין הרעיונות שעלו: סימולציית פציפיזם ("Total war: Switzerland"), משחק שבו משמידים בהדרגה את האלמנטים השונים של המשחק, ומשחק על אדם שנגמר לו הביטוח והוא צריך לעבור את הדרך מלאת הסכנות אל חברת הביטוח בלי להיפגע או לפגוע באחרים.

5:26 בבוקר: זורקים דברים על הקיר ובודקים מה נדבק (מטאפורית)

לבסוף נקבע הרעיון הסופי: משחק על מבקר אמנות שנחטף ע"י אחד האמנים שקיבלו ממנו ביקורת. על מנת לברוח הוא משתמש ביכולת שלו לעבור ליקום מקביל שבו הכל מינימליסטי יותר.

הגיבור הראשי, Stick McFigure

נכון לעכשיו יש לנו את הדמות הראשית (בלי אנימציה), רקע לשלב הראשון ומנוע מתפקד באופן בסיסי. אביעד עובד על עיצוב השלבים, אני אמשיך לבנות טקסטורות ורקעים, יוני ואורי ממשיכים לבנות את המנוע וגל מלחין את הפסקול. עדכונים נוספים בהמשך!

תמונת מצב, 14:45

18:25 יש למשחק שם ומסך פתיחה:

ודברים מתחילים להיראות כמו דברים:

(לא שזה משנה תכל'ס כי כבר העלו את המשחק המנצח)

ראשון, 16:37: אחרי יום פרודוקטיבי במיוחד וקצת שינה סיימנו עם הרקעים לשלבים, המוזיקה ואנימצית ההליכה של השחקן. אני בינתיים עובד על גרפיקה לאויבים:

מאחורי הקלעים: DGP Space Lion

בפוסט הקודם הבטחתי שאני אפרט בהדרגה על הפרויקטים היצירתיים שעשיתי במהלך השנה האחרונה. הפעם אני אתמקד ב"DGP space lion", משחק המחשב שעשיתי יחד עם חברים לתחרות Ludum dare (זאת הייתה הפעם השנייה שבה השתתפנו בתחרות – על הראשונה אפשר לקרוא פה).

 

התחרות מתקיימת פעם בארבעה חודשים בשתי קטגוריות: בראשונה אדם אחד מפתח משחק שלם בעצמו מאפס בתוך 48 שעות, כולל גרפיקה. בקטגוריה השנייה צוות שלם מקבל 72 שעות לעשות משחק והחוקים גמישים יותר (מותר למחזר קוד, למשל). המשחקים חייבים להיות על בסיס נושא נתון (שמקבלים בתחילת התחרות על מנת למנוע רמאות), ולאחר התחרות היוצרים מקבלים שלושה שבועות לשחק במשחקים של היוצרים האחרים ולדרג אותם.

 עמדת הגרפיקה / תכנות שהקמנו בחדר של יוני (צילום: אסף שגיא)

חוץ מהאנשים שהיו בפעם הקודמת וחזרו שוב (אני הייתי אחראי על הגרפיקה, יוני רוזנשיין על התכנות, גל רביב על המוזיקה וחלק מהאנימציה [אגב, הוא גם אחראי על המראה החדש של האתר. תודה גל!], ואביעד שמיר על הכתיבה) הצטרפו אלינו אורי שומרוני שסייע טכנית ועזר בכתיבה ובאנימציה, אסף שגיא שהקליט את הדיבוב, ליהי קרני שעזרה באנימציה (כן, הייתה הרבה אנימציה) ועידו כהן שבדק באגים, ויותר חשוב, תרם לנו פיצות.

מתכננים את המשחק. גל בשיחת סקייפ על מסך הטלויזיה כי אנחנו חיים בעתיד

נפגשנו בדירה של אסף ויוני כמה שעות אחרי תחילת התחרות, מכיוון שהיא התחילה בארבע בבוקר לפי שעון ישראל.  (התלבטנו אם לישון כמו שצריך לפני או להתחיל מוקדם ולהרוויח כמה שעות עבודה, בסוף החלטנו על שינה). הנושא של התחרות היה אבולוציה, ולאחר דיון ארוך חשבנו על הקונספט הבסיסי – משחק פלטפורמה דו מימדי עם מבחר גדול של נשקים. האויבים מתאימים את עצמם לשחקן ומפתחים חסינות בהדרגה לחלק מהנשקים, כך שהשחקן צריך לעקוב אחר השימוש שלו בכל נשק נתון ולהחליף בין הנשקים על בסיס קבוע.

השלב הבא היה לחשוב על דמויות ועלילה. אני לא זוכר מי העלה את הרעיון, אבל לבסוף החלטנו לבסס את המשחק על הרפתקאותיו של שוטר בוליוודי משופם בחלל. אם זה נשמע כמו רעיון תמוה מעט, אני אסביר שכמה חודשים לפני זה התחלנו להכיר בהדרגה את הקולנוע ההודי, ספציפית את החלק של הקולנוע ההודי שכולל שוטרים משופמים שמצליפים בפושעים עם חגורה.[1] מכיוון שהשוטרים בסרטי בוליווד גם ככה לא מתחשבים בחוקי הפיזיקה יותר מדי, החלטנו למקם את הגיבור בחלל, שם הוא יילחם בחייזרים בנסיון לאתר את ניידת המשטרה החללית שלו.

החלטנו לקרוא לו Space Lion (כי הוא אמיץ כמו אריה, רק בחלל), ולתת לו את הדרגה DGP – הדרגה הגבוהה ביותר במשטרה ההודית. [2]

עם המידע הזה הלכתי למחשב והתחלתי לצייר סקיצות של ספייס ליון, של החייזרים והסגנון הגרפי באופן כללי. השאר עבדו בינתיים על תכנון השלבים, כתיבת טקסטים ובניית מנוע בסיסי, שהשתמש בגרפיקה זמנית מהמשחק הקודם שלנו. לאחר מכן התחלנו לעבוד בשיטת פס ייצור – אני ציירתי את הרקעים, האובייקטים והדמויות לפי דרישה, גל הלחין מוזיקה לכל השלבים, כל מי שיכל עזר באנימציה, ויוני במקביל עבד על המנוע והכניס בהדרגה את הגרפיקה המוכנה. מדי פעם גם הלכנו לישון לכמה שעות, אבל זה פחות חשוב.

 

עובדים אל תוך הלילה והבוקר והלילה והבוקר והלילה

בניגוד לפעם הקודמת שבה הכנו את כל החומרים אבל לא הספקנו להכניס אותם למנוע, הפעם היה לנו משחק מתפקד ברובו תוך 48 שעות, ובשאר הזמן עבדנו על האנימציות והגרפיקה שנשארו ועל תיקון באגים.

החלק הכי כיפי היה ביום השלישי. מכיוון שבכל סרט הודי חייבות להיות סצנות ריקוד, החלטנו להכניס אחת למשחק בתור שלב בונוס, שבו המשחק הופך לכמה דקות ממשחק פלטפורמה למשחק קצב בסגנון Dance dance revolution. גל הלחין שיר עם מילים בסגנון בוליוודי ואפילו הצלחנו להביא זמר שיקליט את המילים.

בשעות האחרונות הבנו שוב שאין סיכוי להכניס את כל מה שתכננו והתחלנו לקצץ. המשחק היה אמור להיגמר בקרב בוס נגד חייזר ענקי, שבסוף נחתך מהמשחק (אם כי הוא עדיין מופיע כתמונה סטטית על רקע הקרדיטים בסוף). פספסנו גם כמה באגים בדרך שפגעו בתפקוד של המשחק. אבל עדיין – הצלחנו לעשות משחק פחות או יותר שלם בשלושה ימים. אחר כך הלכנו לישון לנצח.

מנסים את המשחק הסופי בסביבות חמש בבוקר; מתפגרים

אחרי הדדליין התחילה תקופת ההצבעות, ובסופה קיבלנו את הציון הסופי שלנו – מקום 79 סה"כ (מתוך 400), ומקום שביעי (!) בקטגוריית ההומור.

הפקנו את הלקחים מהביקורות שקיבלנו (בעיקר – להתמקד במשחק קצר יותר שיהיה יותר משויף מאשר משחק ארוך שאף אחד כמעט לא מסיים), ואולי נשתתף שוב בתחרות הבאה שתיערך באפריל.  מי יודע, אולי הפעם נקבל סוף סוף את ההצעה מנינטנדו שחיכינו לה כל השנים.

 

[1] סרטים נבחרים בז'אנר השוטרים המשופמים: Singham, Dabangg, Wanted, Rowdy Rathore – וככל הנראה יש עוד הרבה

[2] Director General of Police (יש לקרוא במבטא הודי)

ריבוט (וסיכום 2012)

 

ושוב מגיעה התקופה הזאת בשנה שבה מגיע אימייל עם תזכורת: "בעוד 60 יום פג תוקף הדומיין shesek.org". כמו כל פעם בשנים האחרונות, מתחילה ההתלבטות. האם לחדש שוב את הדומיין? אחרי הכל, לא פרסמתי כלום באתר מאז אפריל של שנה שעברה, כשהעברתי את רוב הפעילות שלי לעמוד בפייסבוק. מצד שני, האתר הזה מלווה אותי מאז גיל 17 (לאחרונה חגגתי יום הולדת 30). איך אפשר לזרוק חלק כל כך גדול מהעבר שלי?

 

הפעם ההתלבטות הייתה קשה במיוחד, אבל בסוף החלטתי לתת לאתר עוד הזדמנות, ולשנות (שוב) את הפורמט. אני רוצה שהבלוג ישמש כאתר משלים לעמוד הפייסבוק, ולפרסם בו דברים שלא יעבדו טוב בפייסבוק – קומיקס בפורמט גדול יותר ופוסטים טקסטואליים (ביקורות קומיקס, עדכונים על פרויקטים וכו').

 

אז מה עשיתי מאז הפוסט האחרון? אני שמח ששאלתם!

ציירתי והוצאתי לאור את "דוגיסטאן", ספר קומיקס של 96 עמודים (ואפשר לקנות אותו פה):

כריכת הספר "דוגיסטאן"

 

ויצרתי עם חברים עוד משחק מחשב ב-72 שעות לתחרות Ludum dare:

 

והתראיינתי לאתר "יקום תרבות", בו גם פירסמתי בנוסף קומיקס בחירות של דוגי ליברצם.

(וחוץ מכל זה המשכתי לפרסם את הקומיקס בגלובס, ופרסמתי עוד משהו כמו 50 סטריפים בפייסבוק, והשתתפתי בתחרות "לצאת מהקופסא", ופרסמתי איורים במגזין גלילאו צעיר, והתחלתי לתכנן פרויקטים חדשים, אבל על הכל אני אפרט בפוסטים עתידיים)

בקשה קטנה לסיום: אחת מהסיבות שזנחתי את האתר בפעמים הקודמות הייתה חוסר פידבק מהקוראים; אני אשמח לקבל תגובות על הפוסט, העיצוב החדש ובכלל.