נקיון פסח (או: מה עשיתי מאז דצמבר)

לא עדכנתי את הבלוג כבר ארבעה חודשים, הנה חלק ממה שכן הצלחתי לעשות בתקופה הזאת:

 

1. באמצע דצמבר השתתפתי בתחרות Ludum dare, שבה מכינים משחק מחשב במשך 72 שעות לפי נושא נתון. יחד איתי השתתפו יוני רוזנשיין (תכנות), אביעד שמיר (תסריט) וגל רביב (מוזיקה ואנימציה). ביחד הגשמנו חלום ישן שלי ועבדנו על קווסט קצר בשם "Senile quest".

 

עבדנו על המשחק במשך שלושה ימים כמעט רצופים (עם הפסקות שינה מדי פעם והרבה קפאין וג'אנק פוד, כמו מפתחי משחקים אמיתיים).

 

לרוע המזל שעתיים לפני הדדליין הבנו שאמנם יש לנו את כל החומרים לקווסט אבל אין לנו זמן להפוך אותם למשחק מתפקד, אז העפנו בערך 80 אחוז מהתוכן כדי שנוכל להגיש משהו לתחרות. למרות זאת עדיין זכינו במקום 43 המכובד (מתוך 174 מתמודדים).

בכל מקרה אנחנו עדיין מתכננים לסיים את המשחק בתקופה הקרובה (עשינו התערבות עם יוני, אז או שהמשחק יהיה מוכן או שנקבל המבורגרים חינם במוזס, בכל מקרה אני מנצח)

 

2. וחוץ מזה אני ממשיך לעשות סטריפ קומיקס חודשי בנושא טכנולוגיה לגלובס, שמתי את כל הסטריפים (כולל את אלה שפרסמתי בעבר בגירסה קריאה יותר) פה.

 

3. וגם כן הקמתי עמוד בפייסבוק לסטריפים חדשים, במטרה לעשות משהו עם כל הרעיונות הקטנים שמצטברים לי ואני לא עושה איתם כלום.

 

4. ועדכון אחרון לסיום: בקרוב תהיה לי פלטפורמה נורמלית למכירה של חוברות הקומיקס שלי, למי שפספס את החוברות האחרונות ועדיין מעוניין. יכול להיות שאני גם אמכור שם חוברות ישנות ו/או דברים חדשים לגמרי (אני משתעשע ברעיון של לעשות את דוגיסטאן כסדרת חוברות בשחור לבן, דבר שאשכרה יכול לתת לי מוטיבציה להמשיך עם זה), אבל זה עדיין לא סגור.

כמו כן ייתכן שיהיו עוד כמה פוסטים בנושא קומיקס בתקופה הקרובה אבל אחרי שמונה שנים של הבלוג הזה אני כבר יודע לא להבטיח כלום 🙁

 

נ.ב. תודה ליעל פסח ולאסף שגיא שעזרו לי לסדר את רוב הבעיות שקרו לעיצוב של האתר אחרי השדרוג האחרון של וורדפרס

החתולים המתאגרפים של פרופסור וולטון

והיום: קומיקס שהכנתי לפרויקט יום ההולדת של אהוד קינן, חבר יקר ומטופש (ובעל התואר המפוקפק "האיש שהיה בהכי הרבה הקרנות של המוסד הסגור"). במסגרת הפרויקט, שאורגן ע"י אסף שגיא, החברים של אהוד בחרו כל אחד סרטון מימי הקולנוע הראשונים בסוף המאה ה-19, וכתבו סיפור קצר שעליו כביכול התבססה עלילת הסרט. (למקרה שאתם תוהים – זה בגלל שאהוד לומד קולנוע ולכן דברים כאלה מצחיקים אותו.) מכיוון שרוב הסרטים האלה הם באורך של כמה עשרות שניות ובמקרים מסוימים שרדו מהם פריימים בודדים, זה היה די מאתגר.

 

זה הסרטון שבחרתי לעסוק בו:

 

 

וזה העיבוד שלי (לחצו להגדלה):

נ.ב. קישור לספר המלא יעלה בקרוב