והיום – מבחר קטעים מתוך הטור "עולם מוזר" שהתפרסם ב"דבר" בסוף שנות השישים.

רובוט נאצי חמוש שיכול לפוצץ את עצמו ולטפס במדרגות, זה נשמע כמו רעיון שלא יכול להשתבש בשום צורה.

הם פוטרו מיד לאחר המצאת האינטרנט.

לאחר מכן ההורים שלו התאבדו במחאה על ההתאבדות של הבן שלהם, שהתערבה במעשי ידיו של בורא עולם.

כעבור שנתיים פרסמה המשטרה את הדו"ח המפורט שלה שבו הוסבר כי לנשים יש ציצים.

גולדה העדיפה יותר חולצות בטן וסקיני ג'ינס.

מזכיר לי מועמדת פוליטית מסוימת שלפני מספר שנים הצטלמה על חוף הים בבגד גוף שחור, צמוד, חושפני, שנועד להבליט את מה שביקשה להבליט. לא בדיוק בר רפאלי, אבל בהחלט חריג.

סוזי? סוזי קרימצ'יז?

"חדשות טובות, מותק! הבנתי סוף סוף למה האוכל שלך כזה מגעיל! זה לא בגלל שאת לא יודעת לבשל, זה בגלל שאת ממורמרת על זה שאת כל היום תקועה במטבח בזמן שאני עושה מה שבא לי! נכון שזה משמח לדעת?"

ספוילר: לא

וכך, בהשקעה של 200 מיליון דולר, הודלקה הסיגריה הראשונה על מאדים.

הפעם עם ציון שנים, לבקשת הקוראות.

ידעתי שתקופת הצנע הייתה די קשה, אבל זה כבר מגוחך. (1947)

כן, זה אותו קפטן אמריקה. וקפטן אמריקה של שנות הארבעים העדיף לירות קודם ולשאול שאלות אחר כך. (1946)

כמובן, לקח קצת זמן עד ששאר דמויות הקומיקס התפרסמו בארץ כמו שצריך. בתמונה: "סופרמן" (1966)

וגם כשכבר זיהו אותם בשם הנכון, עדיין היחס לא היה חיובי במיוחד. (1966)

"רבותיי הנכבדים:  וופלים או בפלות?" (1950)

שנה מאוחר יותר הומצא ל"ג בעומר. (1954)

לאנשים שנמאס להם מהטרחה של לבשל את הקורנפלקס שלהם כל בוקר. (1935)

מקבלים שכר בשביל ללמוד בבצלאל? שיט, התחלתי ללמוד שם 98 שנה מאוחר מדי 🙁 (1908)

"רדיפה אחרי נקניק" היה סרט לא רע בכלל, אבל סרטי ההמשך שלו ("רדיפה אחרי נקניק 2: יותר נקניק" ו"איזה מין נקניק") היו קצת מיותרים. (1908)

למי שתוהה מה שמעון פרס עשה לפני שנכנס לפוליטיקה. (1908. כן, הוא אפילו יותר מבוגר ממה שחשבנו!)

מעניין אם הוא יצא זכאי בסוף או לא. מזל שעזריאל קרליבךהיה שם כדי לנסות ולהגן עליו (הכותרת מחר במעריב: "עורכי ידיעות אחרונות תומכים בהיטלר!") (1941)

ולסיום:

הם קנו אותי ב"10 כוחות סוס". (1933)

מחר: נחים!