[חלק אחרון בטרילוגיה, פורסם במקור בתאריך 6/9/2009]

בפרק הקודם: סאברה, הסופר גיבורה הישראלית של היקום של מארוול, כמעט רוצחת את ראש הממשלה רבין אחרי שגורם מסתורי השתלט לה על המוח. למרבה המזל, היא הצליחה לצאת מזה ברגע האחרון, ורבין שרד עוד חצי שנה בערך.

אבל מי היא סאברה, בעצם? מאיפה היא הופיעה? בשביל לגלות את התשובה לשאלה, נביט היום בגליון מס' 256 של "The incredible Hulk", שיצא בפברואר 1981.

הסיפור שלנו מתחיל כאשר ברוס באנר, הלא הוא ההאלק, מחליט שהוא יעלה על ספינה ויברח מארה"ב למקום שבו יהיה לו שקט ושלווה. במקום זה הוא מגיע לישראל.

הוא מגיע לישראל כברוס באנר, אבל מהר מאוד הוא נהיה עצבני ורוצה לרצוח אנשים. אני מניח שהוא הגיע לארץ באוגוסט.

למרבה המזל, השוטרת רות בן-סרה (או משהו; בגליונות מאוחרים יותר זה נהיה 'בן-שרף') מזעיקה תגבורת.

שימו לב לתשומת הלב של הצייר לפרטים הקטנים במדי המשטרה, כמו הכובע והמגן דוד. זה ממש מרגיש כאילו הצייר חי בישראל, או לפחות ביקר בישראל, או לפחות שמע על ישראל.

לבסוף התגבורת מגיעה, בדמותו של יוסף שילוח.

לאחר שהצבא נכשל במשימה, רות מחליטה שהגיע הזמן לחשוף את הזהות הסודית שלה כסאברה. למה היא לא עשתה את זה עד עכשיו? כי היא לא מאוד חכמה (כפי שתראו בהמשך). לרוע המזל, לפני שהיא מספיקה להחליף בגדים, האלק זורק עליה מטען והיא מתעלפת.

כשהיא מתעוררת האלק כבר הספיק להימלט, והיא מנסה לרדוף אחריו ברחוב המרכזי של תל אביב, רחוב דסקד רכליד ישרא.

בינתיים האלק, שחזר להיות שוב ברוס באנר, מסתובב בעיר העתיקה בירושלים רחובות ת"א. לפתע הוא נתקל בילד שגונב אבטיח מהבסטה בשדרות רוטשילד.

ברוס מתיידד עם הילד הערבי ויושב איתו בכיכר דיזנגוף.

הילד, שכזכור גנב לפני רגע אבטיח כדי שיהיה לו משהו לאכול, מחליט להזמין את ברוס לקפה על חשבונו. אבל לפתע…

בית הקפה מתפוצץ. סוף סוף משהו ריאליסטי!

טוב, חוץ מהנינג'ות הערביות:

ברוס הופך להאלק שוב ומתחיל לכסח את המחבלים במכות. סאברה מופיעה, רואה את זה ומסיקה מכך שהוא והמחבלים פועלים ביחד. כמו שאמרתי, היא לא חכמה במיוחד.

"Her reactions are not dictated by logic", אינדיד.

"ידעתי שהייתי צריך לבוא לאפגניסטן במקום!"

סאברה יורה על האלק את הדורבנים שלה, שגורמים לו לאבד אנרגיה. בכוחותיו האחרונים הוא בורח מת"א ישירות לירדן.

כשהם נפגשים שוב, הוא מסביר לה שמלחמה זה רע.

"האלק מועך מלחמת קיום של מאה שנה!"

הוא בורח שוב, וסאברה מבינה סוף סוף את הלקח:

"עד עכשיו חשבתי שלהרוג ילדים ערבים זה סבבה, אבל הודות לרצף אירועים בלתי סביר בעליל, עכשיו אני מבינה שזה לא סבבה!"