מן הארכיון: עולם הקומיקס המופלא – קונספירציית רבין (2/2)

[פורסם במקור בתאריך 30/10/2008]

בפרק הקודם (לפני שני פוסטים, או שלושה חודשים):

סאברה, סופר גיבורה שמקבלת משימה לאבטח את ראש הממשלה רבין בזמן שיחות השלום בבניין האו"ם, מתעצבנת על באטאל, הסופר גיבור הסורי שמאבטח את אסד, ולפתע מתחרפנת לגמרי מסיבה לא ברורה ומחליטה להתנקש ברבין ואסד. ג'אסטיס, סופר גיבור אמריקאי מקבוצת ה-New warriors שבא עם הקבוצה לסייע באבטחה מטעם ארה"ב, מנסה להציל את המצב.

החוברת השנייה מתחילה בפלאשבק לילדות של ג'אסטיס – אבא שלו, יהודי דתי, מרביץ לאמא שלו ואחר כך גם לו כשמתגלה שהוא מוטנט. ג'אסטיס חושב על כמה שזה לא הגיוני שאדם שגדל על ערכי היהדות של אהבה ושלום יהיה אדם אלים. אני רק מניח שהוא מעולם לא ביקר בישראל.

nw201.jpg

ג'אסטיס מחליט לבדוק מה הגורם להתחרפנות של סאברה – כי כאמור לא הגיוני בכלל שיהודים ירצו להרוג ערבים ו/או את רבין – ולכן חייבת להיות סיבה אחרת. הקבוצה מנסה להתקיף את סאברה, אבל היא מקדימה אותם.

nw202.jpg

(הבנתם? יש לה קוצים? כי היא כמו סברס? עם קוצים? שיש עליהם רעל שגורם לאנשים להירדם?)

לרוע מזלה, בזמן הזה רבין מצליח להיעלם מהאזור, והיא נאלצת לרדוף אחריו. בזמן הזה מתגלה שג'אסטיס השתמש בכוחות שלו כדי ליצור מגן בלתי נראה, כך שהקוצים לא השפיעו עליהם בכלל. האחראי עליהם מתעצבן על כך שהם נתנו לה לברוח, והם יוצאים למרדף. תוך כדי הם מדברים על מה שקרה לסאברה, וסוף סוף מישהו מזכיר את המובן מאליו:

nw203.jpg

אגב, ספידבול, הבחור עם הבועות והבדיחה המפגרת גרם עשור מאוחר יותר למוות של כמה מאות אנשים והוביל למלחמה בין כל הסופר גיבורים ביקום של מארוול. כתוצאה מכך, בנסיון לכפר על מה שעשה, הוא הפך להיות האימו הכי אימו שאי פעם אימם.

בסופו של דבר הם תופסים אותה, ומצליחים לגרום לה ליפול לנהר ולטבוע. כידוע, יהודים נמסים במים, וכך ניצלו חייו של רבין.

אך לפתע, בעמוד הבא… הפתעה! היא עדיין בחיים! כנראה שהכוחות שלה כוללים את כוח ה"לא להינמס למרות שהיא יהודיה". לא רק זה, עכשיו היא גם זועפת ומשתמשת בכוח הקיפי שלה כדי להעיף את ספידבול מהסביבה.

nw204.jpg

אחר כך יש משהו כמו שישה עמודים שממשיכים תת-עלילות מפעם. זה לא רלוונטי לכלום ואין לי מושג מה הולך שם, אז נקפוץ קדימה קצת, אל השיירה של רבין שמנסה לברוח, בעוד שסאברה מנסה למוטט את הגשר מעליהם.

nw205.jpg

ג'אסטיס, היחיד מהקבוצה שעדיין לא התפגר, מחליט שהוא חייב איכשהו לסייע לסאברה לחזור לעצמה. בשלב הזה סאברה מסיימת להרוס את הגשר, כך שרבין והשיירה שלו לכודים.

nw206.jpg

ג'אסטיס מנסה להשתמש בכוחות שלו כדי להעיף חתיכה מהגשר על סאברה, אבל לא מצליח להחזיק מעמד. היא תופסת אותו, ומתחילה לחנוק אותו. לא נשארת לו ברירה אלא להשתמש בטריק מלוכלך…

nw207.jpg

כן, הוא משתמש ב"קדיש" כדי לגרום לה להיזכר בבן המת שלה ולבכות. כמה שפל, ג'אסטיס! זה שהיא חונקת אותך לא אומר שאתה צריך לזרות לה מלח על הפצעים!

בכל מקרה, זה עובד.

אפילוג: סאברה באזיקים, רבין סולח לה, קיצוניות פוליטית זה רע. סוף טוב, הכל טוב. חוץ מלרבין, אבל זה בא כמה חודשים אחר כך, אז זה לא נחשב.

nw208.jpg

העניין עם שטיפת המוח של סאברה לא הוזכר עד סוף הפרסום של החוברת (16 גליונות מאוחר יותר) וגם לא באף אזכור עתידי שלה, ולכן אין ברירה אלא להניח שכל העניין עם שטיפת המוח היה בולשיט, ובעצם היא פשוט חברה בכ"ך.

בפעם הבאה: מה ספיידרמן עשה בהתנתקות? והאם הגובלין הירוק אחראי למצבו הרפואי של אריק שרון?

סרבוס (מבוא)

"סרבוס" (Cerebus) הוא פרויקט הקומיקס העצמאי המאסיבי ביותר שנוצר עד היום – סיפור בהמשכים שנמשך 300 גליונות חודשיים – סה"כ 6,000 עמודי קומיקס – שפורסם בין השנים 1977-2004. מרשים למדי, לא? עכשיו קחו בחשבון גם שכל הפרויקט הזה נכתב וצויר על ידי אדם אחד, צייר הקומיקס הקנדי דייב סים (למעט עזרה ברקעים שנעשתה ע"י הצייר ז'ראר (Gerhard)), שהוא פרסם במקביל גם קומיקס במקומות נוספים, ושהציורים הם ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שמדמיינים בראש כשחושבים "קומיקס עצמאי". מה אתם אומרים? "פששששש"? אני מסכים.

"סרבוס" עוסק בחייו של סרבוס השנבוב. הוא גם עוסק באותה מידה בחיים של דייב סים, שהלך והתחרפן ככל שהשנים חלפו, ומכיוון שמדובר ביצירה של אדם אחד, קל מאוד לראות את זה קורה.

סרבוס החל בתור סוג של פרודיה חובבנית משהו על קונאן הברברי – גם הציור (שנעשה אז ע"י דייב סים לבדו) וגם הכתיבה היו בוסריים למדי. סרבוס היה סוג של לוחם פנטזיה גנרי שרק חשב על קרבות, כסף ושתייה והסתבך בצרות עם מפלצות ומכשפים ונשים לבושות רק בביקיני ממתכת.

אחרי משהו כמו 20 גליונות סים החל לעשות מה שכל צייר קומיקס שמכבד את עצמו עושה בשלב זה או אחר של הקריירה: הרבה מאוד LSD.

אחרי שהוא אושפז בגלל הסמים הוא החליט שסרבוס יהיה סיפור של 300 גלינות בדיוק, ושסרבוס יזדקן עם הזמן (בניגוד לרוב דמויות הקומיקס האחרות) כך שגליון 300 יהיה הגליון שבו סרבוס ימות (זהירות, ספוילרים?)

מאותה נקודה סרבוס הפך להיות קומיקס שונה לחלוטין. הציורים השתפרו ללא הכר (וכמעט כל עמוד בסרבוס הוא סוג של הברקה בקומפוזיציה או בטכניקה של בניית נראטיב קומיקס), במיוחד לאחר שז'ראר הצטרף לצוות. העלילה הפסיקה להיות פרודיה סטנדרטית ושינתה כיוון כל כמה שנים – מפרודיה על ברברים לסאטירה פוליטית ומשם לסאטירה על דתות, סיפור אהבה מרובה משתתפים, ניתוח ספרותי של סופרים קלאסיים, ולקראת הסוף אפילו הפך לטקסט דתי (מינוס הסאטירה). סרבוס עצמו הופך להיות ראש ממשלה, אפיפיור, משיח, ולבסוף מוצא את עצמו בסוג של מעצר בית במשך כמה עשרות שנים (כמה עשרות גליונות בזמן אמת) בתוך פאב באמצע שום מקום, מה שמוביל לשרשרת של אירועים שבסופה סרבוס מקים דת משל עצמו.

סרבוס מנסה תמיד להילחם בגורל של עצמו – מוטיב חוזר בסיפור הוא הנבואה שסרבוס ימות לבד, בלי אף אדם שאוהב אותו. בכל פעם הוא נכנע לדחפים של עצמו (כאמור – אלימות, כסף ואלכוהול) והורס לעצמו בשיטתיות כל הזדמנות שיש לו להיות מאושר. גם כשהוא מגיע לעמדה של כוח הוא תמיד מצליח בסוף לפגוע בעצמו. גם בשיא ההצלחה כביכול, כשהוא מנהיג דת שלמה, סרבוס מוצא את עצמו מבודד מהעולם – זקן שמתבצר בתוך טירה, המקום האחרון בעולם שעדיין מזכיר לו את העולם שהוא מכיר, כשהוא סנילי לחלוטין. בסוף סרבוס זוכה לביקור מהבן שלו, איתו לא היה בקשר במשך עשרות שנים. הבן שלו מרגיז אותו כל כך שסרבוס מנסה להרוג אותו, ובדרך נופל מהמיטה, שובר את המפרקת ומת.

כאמור, סים התחרפן למדי במהלך העבודה על סרבוס. הוא התגרש מאשתו, החליט להפסיק לעשות סקס (כולל אוננות), להשתמש בסמים ולשתות אלכוהול, והחל להאמין בסוג של דת שמשלבת עקרונות של יהדות, נצרות ואיסלם. היחס שלו לנשים נהיה יותר ויותר חריף, מה שהגיע לשיא בגליון 186 של סרבוס שבו סים הקדיש את הגליון כולו למאמר על המיקום של המין הנשי בתמונה הגדולה של החיים (רמז: הוא נגד). אחרי הגליון הזה הוא הותקף ע"י ארגונים פמיניסטיים, הוחרם ע"י חלק גדול מקהילת יוצרי הקומיקס ואיבד את רוב הקוראים שלו. סים לא התנצל, והכריח את כל מי שרצה לראיין אותו לחתום על חוזה שאומר שלא יקרא לו "שוביניסט". העולם של סרבוס נשלט במשך רוב הסיפור ע"י כת קנאית של אמהות שיכולות לתקשר אחת עם השנייה בצורה מנטלית, ובגליונות האחרונים סרבוס מסתגר מפני עולם שבו הומואים ולסביות הם חלק לגיטימי מהחברה (!).

באופן משונה, למרות הדעות ה…מיוחדות… שלו לגבי נשים, סים מצליח ליצור דמויות נשיות עם עומק וניואנסים מאוד לא מובנים מאליהם. מערכת היחסים בין סרבוס וג'אקה, מושא אהבתו, מתפתחת בהדרגה לאורך שנים וכוללת המון סצנות קטנות שמראות שסים יודע טוב מאוד שנשים הן יותר מקריקטורות חד מימדיות. כמובן, זה רק עושה את זה יותר מוזר כשהוא מציג אותן בתור קריקטורות חד מימדיות בכל זאת במקומות אחרים.

לסיכום – סרבוס הוא לא סיפור לכולם. הוא מאסיבי (16 כרכים שנעים בין 200 ל-500 עמודים כל אחד), מלא ברפרנסים איזוטריים לדמויות וספרים מהעולם האמיתי (לרבות דמויות ספציפיות מתעשיית הקומיקס), קריפטי לעתים (לפעמים משפט לא ברור מקבל את ההקשר שלו 100 גליונות מאוחר יותר). לכן, מה שאני מתכנן לעשות זה להתחיל ולקרוא את סרבוס מחדש במהלך החודשים הקרובים, לכתוב פוסט מפורט על כל אחד מהכרכים, ובסופו של דבר ליצור סוג של רפרנס בעברית לסרבוס. מי יודע, אולי זה אשכרה יגרום לעוד אנשים לקרוא את זה. ולמרות הכל, לקרוא את הסיפור כולו זו חוויה ייחודית.

לסיום, הנה סרבוס בקרוס-אובר עם צבי הנינג'ה משנת 1986:

ואם צבי הנינג'ה אוהבים את סרבוס, גם אתם יכולים!

מן הארכיון: עולם הקומיקס המופלא – קונספירציית רבין (1/2)

[דבר אחרון לפני שאני מתחיל לפרסם עדכונים חדשים באמת: פעם בשבוע אני אעלה פוסט נבחר מהארכיון של האתר הישן. הפוסט הזה פורסם במקור בתאריך 22/7/2008.]

כולם מכירים את הסיפור על ההתנקשות ביצחק רבין בנובמבר 1995… אבל עד היום התקשורת הסתירה את האמת – במאי 1995, במהלך שיחות השלום עם סוריה, מתנקשת נוספת ניסתה לפגוע ברבין ונכשלה ברגע האחרון. רק חברת מארוול החליטה להסתכן ולספר את האמת בחשאי, באמצעות פרסום הסיפור בצורת שני גליונות של הקומיקס "The new warriors", אחד מהספין-אופס של האקס-מן. (בחירה טובה – מכיוון שהיו כמה אלפים מאלה, הסיכוי שמישהו מהממשלה יעלה דווקא על החוברות האלו היה די אפסי.)

הכל נשמר בסודיות גבוהה, עד שמצאתי יום אחד בחוברת ישנה של ספיידרמן פרסומת לחוברת הזאת. "רבין? בקומיקס?" תהיתי, ומיד ניגשתי אל האינטרנט לחפש את החוברת בעצמי. (אל תעשו את זה בבית, ילדים!) כמה שבועות של הורדה לא אינטסיבית במיוחד אחר כך, והחוברת הייתה בידי. סוף סוף, האמת יצאה לאור.

01.jpg

ארה"ב, 1995. השיירה של יצחק רבין בדרכה לשיחות השלום בין ישראל לסוריה באו"ם, מאובטחת ע"י קבוצת ה-New warriors. מה שהם לא יודעים הוא שרבין מביא איתו אורחת מפתיעה – סאברה, הסופר גיבורה הישראלית. (אין קשר לסאברמן של אורי פינק, אגב.)

02.jpg

לא עוברות חמש דקות והשיירה מותקפת ע"י טרוריסטים, בעוד שהמלווים האמריקאים הצליחו ללכת לאיבוד איכשהו. אבוי! מה רבין יעשה עכשיו?

03.jpg

שימו לב שככל הנראה לצייר הייתה רק תמונה אחת של רבין לעבוד ממנה, ולכן ככל שהחוברת מתקדמת, הוא נראה יותר ויותר כמו האבא ב"אלף".

בכל מקרה, הטרוריסטים מגיעים אל המכונית של רבין, כשלפתע מגיחה משם… טוב, זה די ברור:

04.jpg

סאברה מטפלת בטרוריסטים הרשעים ביד קשה, ומביאה את רבין למקום מבטחים.

05.jpg

לאחר התקרית, הסוכן האמריקאי שאחראי על האבטחה של שיחות השלום מוודא שאין הפתעות נוספות ושאף אדם חמוש לא נכנס לאיזור. לרוע המזל הוא נכשל בשני הדברים כאשר מתברר שהנשיא אסד הביא איתו סופר גיבור משלו – באטאל.

06.jpg

סאברה מיד מתחילה לאיים על באטאל, ואנחנו מגלים את הסוד שלה – הבן שלה נהרג בפיגוע. הסוכן האמריקאי מבקש משניהם להירגע – אחרי הכל, הם מייצגים את המדינות שלהם. סאברה מחליטה ללמד אותו שיעור ביהדות:

07.jpg

באטאל מתעצבן מהעובדה שסאברה מתייחסת אליו כטרוריסט. אחרי הכל, הוא בסך הכל מכונת הרג משומנת היטב עם כוחות על ורובים ענקיים, זה לא שהוא נהג טרקטור או משהו.

08.jpg

שיחות השלום מתחילות לבסוף, אבל סאברה ובאטאל עדיין בשלהם.

09.jpg

עד שלבסוף… סאברה מתחרפנת ומתחילה להרביץ לבאטאל!

10.jpg

ג'אסטיס, חבר ה-New warriors ויהודי דתי לשעבר (סיפור קיטשי ולא מאוד מעניין שמסופר בגליון הזה) מנסה לעצור את סאברה, אבל היא מודיעה לו באופן חד משמעי – היא הולכת להרוג את רבין!!! וגם את אסד.

11.jpg

פם פם פם!

האם ג'אסטיס יצליח לעצור את סאברה? האם רבין ישרוד? או שמא הבן של סאברה יחזור מהמתים ויתגלה כמוטנט רב עוצמה שיציל את המצב (לא, אבל זה היה יכול לקרות באותה מידה)? המשך בגליון (ובפוסט) הבא!

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏