סרבוס (מבוא)

"סרבוס" (Cerebus) הוא פרויקט הקומיקס העצמאי המאסיבי ביותר שנוצר עד היום – סיפור בהמשכים שנמשך 300 גליונות חודשיים – סה"כ 6,000 עמודי קומיקס – שפורסם בין השנים 1977-2004. מרשים למדי, לא? עכשיו קחו בחשבון גם שכל הפרויקט הזה נכתב וצויר על ידי אדם אחד, צייר הקומיקס הקנדי דייב סים (למעט עזרה ברקעים שנעשתה ע"י הצייר ז'ראר (Gerhard)), שהוא פרסם במקביל גם קומיקס במקומות נוספים, ושהציורים הם ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שמדמיינים בראש כשחושבים "קומיקס עצמאי". מה אתם אומרים? "פששששש"? אני מסכים.

"סרבוס" עוסק בחייו של סרבוס השנבוב. הוא גם עוסק באותה מידה בחיים של דייב סים, שהלך והתחרפן ככל שהשנים חלפו, ומכיוון שמדובר ביצירה של אדם אחד, קל מאוד לראות את זה קורה.

סרבוס החל בתור סוג של פרודיה חובבנית משהו על קונאן הברברי – גם הציור (שנעשה אז ע"י דייב סים לבדו) וגם הכתיבה היו בוסריים למדי. סרבוס היה סוג של לוחם פנטזיה גנרי שרק חשב על קרבות, כסף ושתייה והסתבך בצרות עם מפלצות ומכשפים ונשים לבושות רק בביקיני ממתכת.

אחרי משהו כמו 20 גליונות סים החל לעשות מה שכל צייר קומיקס שמכבד את עצמו עושה בשלב זה או אחר של הקריירה: הרבה מאוד LSD.

אחרי שהוא אושפז בגלל הסמים הוא החליט שסרבוס יהיה סיפור של 300 גלינות בדיוק, ושסרבוס יזדקן עם הזמן (בניגוד לרוב דמויות הקומיקס האחרות) כך שגליון 300 יהיה הגליון שבו סרבוס ימות (זהירות, ספוילרים?)

מאותה נקודה סרבוס הפך להיות קומיקס שונה לחלוטין. הציורים השתפרו ללא הכר (וכמעט כל עמוד בסרבוס הוא סוג של הברקה בקומפוזיציה או בטכניקה של בניית נראטיב קומיקס), במיוחד לאחר שז'ראר הצטרף לצוות. העלילה הפסיקה להיות פרודיה סטנדרטית ושינתה כיוון כל כמה שנים – מפרודיה על ברברים לסאטירה פוליטית ומשם לסאטירה על דתות, סיפור אהבה מרובה משתתפים, ניתוח ספרותי של סופרים קלאסיים, ולקראת הסוף אפילו הפך לטקסט דתי (מינוס הסאטירה). סרבוס עצמו הופך להיות ראש ממשלה, אפיפיור, משיח, ולבסוף מוצא את עצמו בסוג של מעצר בית במשך כמה עשרות שנים (כמה עשרות גליונות בזמן אמת) בתוך פאב באמצע שום מקום, מה שמוביל לשרשרת של אירועים שבסופה סרבוס מקים דת משל עצמו.

סרבוס מנסה תמיד להילחם בגורל של עצמו – מוטיב חוזר בסיפור הוא הנבואה שסרבוס ימות לבד, בלי אף אדם שאוהב אותו. בכל פעם הוא נכנע לדחפים של עצמו (כאמור – אלימות, כסף ואלכוהול) והורס לעצמו בשיטתיות כל הזדמנות שיש לו להיות מאושר. גם כשהוא מגיע לעמדה של כוח הוא תמיד מצליח בסוף לפגוע בעצמו. גם בשיא ההצלחה כביכול, כשהוא מנהיג דת שלמה, סרבוס מוצא את עצמו מבודד מהעולם – זקן שמתבצר בתוך טירה, המקום האחרון בעולם שעדיין מזכיר לו את העולם שהוא מכיר, כשהוא סנילי לחלוטין. בסוף סרבוס זוכה לביקור מהבן שלו, איתו לא היה בקשר במשך עשרות שנים. הבן שלו מרגיז אותו כל כך שסרבוס מנסה להרוג אותו, ובדרך נופל מהמיטה, שובר את המפרקת ומת.

כאמור, סים התחרפן למדי במהלך העבודה על סרבוס. הוא התגרש מאשתו, החליט להפסיק לעשות סקס (כולל אוננות), להשתמש בסמים ולשתות אלכוהול, והחל להאמין בסוג של דת שמשלבת עקרונות של יהדות, נצרות ואיסלם. היחס שלו לנשים נהיה יותר ויותר חריף, מה שהגיע לשיא בגליון 186 של סרבוס שבו סים הקדיש את הגליון כולו למאמר על המיקום של המין הנשי בתמונה הגדולה של החיים (רמז: הוא נגד). אחרי הגליון הזה הוא הותקף ע"י ארגונים פמיניסטיים, הוחרם ע"י חלק גדול מקהילת יוצרי הקומיקס ואיבד את רוב הקוראים שלו. סים לא התנצל, והכריח את כל מי שרצה לראיין אותו לחתום על חוזה שאומר שלא יקרא לו "שוביניסט". העולם של סרבוס נשלט במשך רוב הסיפור ע"י כת קנאית של אמהות שיכולות לתקשר אחת עם השנייה בצורה מנטלית, ובגליונות האחרונים סרבוס מסתגר מפני עולם שבו הומואים ולסביות הם חלק לגיטימי מהחברה (!).

באופן משונה, למרות הדעות ה…מיוחדות… שלו לגבי נשים, סים מצליח ליצור דמויות נשיות עם עומק וניואנסים מאוד לא מובנים מאליהם. מערכת היחסים בין סרבוס וג'אקה, מושא אהבתו, מתפתחת בהדרגה לאורך שנים וכוללת המון סצנות קטנות שמראות שסים יודע טוב מאוד שנשים הן יותר מקריקטורות חד מימדיות. כמובן, זה רק עושה את זה יותר מוזר כשהוא מציג אותן בתור קריקטורות חד מימדיות בכל זאת במקומות אחרים.

לסיכום – סרבוס הוא לא סיפור לכולם. הוא מאסיבי (16 כרכים שנעים בין 200 ל-500 עמודים כל אחד), מלא ברפרנסים איזוטריים לדמויות וספרים מהעולם האמיתי (לרבות דמויות ספציפיות מתעשיית הקומיקס), קריפטי לעתים (לפעמים משפט לא ברור מקבל את ההקשר שלו 100 גליונות מאוחר יותר). לכן, מה שאני מתכנן לעשות זה להתחיל ולקרוא את סרבוס מחדש במהלך החודשים הקרובים, לכתוב פוסט מפורט על כל אחד מהכרכים, ובסופו של דבר ליצור סוג של רפרנס בעברית לסרבוס. מי יודע, אולי זה אשכרה יגרום לעוד אנשים לקרוא את זה. ולמרות הכל, לקרוא את הסיפור כולו זו חוויה ייחודית.

לסיום, הנה סרבוס בקרוס-אובר עם צבי הנינג'ה משנת 1986:

ואם צבי הנינג'ה אוהבים את סרבוס, גם אתם יכולים!

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏